<
מכתבי אהבה לרוממות הרוח מאלוהים

גלוריה וונדרוף

קולו של אלוהים שר בכל היקום
מכתב מהשמים 3156 # 16 יולי 2009

אלוהים אמר:

הישויות המוארות לא חיפשו תמיד אישור.

הם לא ציפו למחיאות כפיים מהאנשים בעולם
כדי לחוש שממשו את משימתם.

ניתן לומר שהישויות המוארות שחו דרך המים
ולא התיחסו לגלים כדי לאמוד את דרכם.
הם יכלו לשחות דרך המים הבוציים.
לא משנה ,הם לא מדדו כמה בוץ הם זיככו
וכמה עוד יש לזככך. הם התכוונו לשחיה,
שזה אומר שהם התכוונו לממש את רצוני.
מה עוד היה לישויות המוארות לעשות?

הם לא שירתו כדי לאמוד את הצלחתם בעולם.
הם ביצעו מה שהיה עליהם לעשות.
הם צעדו דרך העולם,והם שמעו את קולי שלי קורא להם.
אנוכי קראתי לכל אחד.
הם באו למשמע קולי והדהדו את רצוני.
הם אפילו לא היו צריכים לומר: "אבא הנה אני בא"
והם כבר פוסעים לקראתי.
אנוכי הייתי כח שלא ניתן להתנגד לו, והם לא התנגדו.

החיפוש שלהם והשירות שלהם אפילו לא היו כדי לרצותני.
הם שמעו את קולי וענו לקולי לא לגמרי מודעים לכך.
הם הורמו מעלה בשמעם את צליל קולי .
רוחצים באורי,הם לא בדיוק באו לאורי,הם כבר היו בו.
וכך לא היה להם שום שיר אחר לשיר מלבד שירי שלי.
הם הפכו להיות השיר ששרתי.
הם שמעו את המוסיקה של החליל,ואז לא היתה להם ברירה אחרת.
שירי היה שירם,ומה היה ביכולתם לעשות ?
הם לא יכלו להבדיל בין רצוני לרצונם.
היה רק רצון אחד והוא היה שלנו.

אתם יכולים לומר שהם היו בשיעבודי.
איזה שעבוד יותר טוב מזה יכל היה להיות להם?

וכך הם היו בעולם, אך לא מן העולם.
הם שרו למעני. הם צעדו לפי הקצב שלי.
הם שמעו את קולי ולא הכירו אחר.
הם לא התעכבו. הם לא עכבו את עצמם.

זה לא שתמיד הם ידעו מה הם עושים.
הם לא תמיד ידעו למען מי הם עושים.
הם פשוט לא עשו דבר מלבד להמשיך ללכת.
הם לא ידעו יותר מכם מה משתרע מעבר לנהר,
ולא בהכרח ידעו איזה נהר זה שהם חוצים.

הם לא בהכרח ידעו מהיכן המוסיקה
שהם שומעים מגיעה.
הם אולי לא ידעו דבר,ועדיין קולם היה
מוזמן לפי דרישתי.
הם כבר לא ידעו מי הם היו.
הם לבשו את מדי המלך וכך הם הפכו
להיות מנהלי המשק, של הארץ.
הם לא יכלו להכיר את עצמם.
רגליהם ארכו. ליבם היה חזק.
מיתרי הגיטרה שלהם היו מכווננים.

הם לא חשבו : " האם אני צריך ללכת עכשיו
ימינה או שמאלה ?"
הם לא ידעו לפני הזמן.

הם לא חשבו: "מה מצפה לי?"

הם לא חשבו :" האם אהיה נאהב?"
וכך הם היו נאהבים, אבל לפעמים הם היו מושמצים.
מה זה היה משנה להם כשהם שמעו את שירי?
שירי שלי לא היה תלוי בקהל.ועל כן
הישויות המוארות לא היו תלויות בקהל.
הישויות המוארות היו קולי השר דרך היקום.
הם אולי שמעו רק
הבהוב של שירי, אך זה היה מספיק.
הם כבר לא יכלו לסגת. כשהם בבוהק האור,
איך הם יכלו לבחור ללכת לתוך החשיכה?

הישויות המוארות היו אנשים בני תמותה, גברים ונשים.
הם ידעו ילדות וחיי משפחה. הם גדלו
וגדלו מעבר למימדיו של העולם ,
וכך הם עשו זאת עבורי, והם עשו זאת עבורך.

****************

תרגום
עדנה לנדה

www/heavenletters.org/gods-voice-singing-through-the-universe.html