Love letters of spiritual upliftment from God
גלוריה וונדרוף
הצב זונח את שריונו
מכתב מהשמים #3157 17 יולי 2009
:God said
העולם מתייחס למות הגוף,כדבר מצער שמתרחש, כאסון.
זוהי מגבלתו של העולם, ודבר זה תורם לסבל רב.
העולם סובר שמותו של הגוף הוא ארוע טראגי. גדלתם עם הרעיון
שמות הגוף אינו נכון, והוא לא היה צריך להתרחש.
כולם בעולם קשורים לחיים הפיזיים,שלהם,
ושל אחרים שמסתכם בהיות תלויים בקיום הגוף.
לא זו בלבד שהעולם קשור לקונספט של גוף, ושהנעורים של הגוף
מסתכמים בהזדקנות, והחיוניות מואטת,מנקודה מסוימת.
הפיזיות הנה כמעט הכל בשבילכם, אהובים.
אתם תמיד מתיחסים לפיזיות.
בכדי להתחבר אליכם,אנוכי מדבר
על להחזיק את ידכם.אנוכי מדבר על
חיבוקכם. יש כאן יחסים עם הפיזיות.
זה מאוד יקר לכם, אז אנוכי מדבר על הקירבה בינינו.
ברור, הקירבה בינינו לא שייכת לגוף.
יש העולם החומרי הפיזי, ויש העולם הרוחני
הלא חומרי. אם הייתי יכול לחשוב על מילה אחרת
מלבד רוחני,
הייתי עושה זאת. איך שהם, המילים
נצחי, אינסופי, אלמותי, רוחני ואחדות,
יצטרכו להיות מה שהם.
הנשמה מתגוררת בגוף למשך זמן מוקצב
של שנים. הצב זונח את שריונו וממשיך הלאה.
השריון איננו הצב.
מה שאתם מחשיבים כמוות, מה שאתם
מוצאים מלא צער,הנו באמת סיבה לחגיגה גדולה.
לידתו של גוף נחגגת, וזה נהדר,ובכל זאת כל אחד
יודע שהגוף הנו ההופעה, הופעה שלא תימשך לעד.
אפילו מאה שנים
בחיים על הארץ,הנם רק כרגע זעיר.
הגוף מת. גופכם ישאר מאחור. של כולם.
אין זה ענש. אין זה אי כבוד לחיים.
מה שהנו תמציתכם, אינו מושלך.
עבורכם, מותו של הגוף הנו ארוע חסר קדושה.
אנוכי אומר לכם שזה אכן ארוע מקודש.
האזיקים מוסרים. נתן לומר שהמוות הנו
כרטיס- השחרור-מהכלא.
אינני חפץ שתחשיבו את החיים על האדמה
כבית מאסר, ועדיין במוות הנכם הופכים
חופשיים לחלוטין. מותו של הגוף הנו בעל
ערך.עם מותו של הגוף כשהגוף נזנח מאחור,
הנשמה, שהנה תמיד חופשיה,משוחררת מעבדותה
האנושית. אין יותר כאב לב,משום שאין יותר
קשר למה שסבלתם ממנו.
במה שנקרא מוות, כל התצורה של החיים
משתנה. אך אין מוות ,אהובים.
כשאנוכי אומר שישנם חיים נצחיים,
אני מתכוון שישנם חיים נצחיים.
מי שהנם יקיריכם, שעזבו את הגוף מאחור,
הם עזבו את הארץ והנם כל הזמן בשמים.
הם לא פרשו.זה יותר דומה לכך, שהייתם עוברים
לקליפורניה לתפקיד חדש.
ועדין הרעיון של לעבור לאנשהו,
הנו אשליה, כשם שהחיים על הארץ הנם אשליה.
אך עדיין אשלית המוות מאוד מושרשת בכם.
אין מה להצמד אליו, אהובים.אנוכי יודע שתתאבלו
על אהוביכם .אתם תתאבלו אפילו על אלו שבקושי
הכרתם.יש משהו שנועל את אנושיותכם
לאלו שעל האדמה עמכם
ולאלו שכבר עזבו.אנושיות הנה מעבר נהדר,
ובכל זאת זה רק מעבר,
משהו כמו פרוזדור. עכשיו עם המוות
אהוביכם מעבירים עצמם מעבר לפרוזדור
ונכנסים למרחב העצום של הוויתם.
היו שמחים עבור אהוביכם
שעזבו ממד אחד למען אחר.
הם לא עוזבים אתכם. האהבה שלהם אינה
עוזבת אתכם. עתה הם אוהבים
ללא היקשרות, וכך חייבים גם אתם .
חברך נע הלאה. חברתך המשיכה במסעה.
מה שהיה עליה להגשים על האדמה
היא הגשימה. לא היה לה יותר דבר לממש
במישור החיים על פני האדמה .
למרות מה שהעולם עשוי לומר,אין כזה
דבר חיים שאינם גמורים,
ואין גם חיים שכן גמורים.
חברתך קיבלה העלאה.
היא מתקבלת בברכה ובכבוד היכן שאף את ,
יום אחד תתקבלי בברכה וכבוד גם כן.
אתם גם תתברכו יום אחד במותו
של הגוף, שאינו אלא ,איך שאומרים, עפר.
מאנגלית
עדנה לנדה