Please read the Guidelines that have been chosen to keep this forum soaring high!

HEAVEN #2477 Be respectful first, September 6, 2007

תרגמה מאנגלית נעמי באב"ד
כה אמר האל: על הכעס

כעס מגיח מתוכנו כאשר אנחנו מרגישים ששליטתנו נסדקת.
הכעס, אהוביי, תמיד כרוך בשליטה.

מישהו אמר את שלא היה עליו לאמר, או שרצית שיאמר ולא אמר,
או שלא דרך על הדשא כפי שביקשת ממנו לעשות. ואתה כועס. ובצדק.
אתה מצפה שיעשו את אשר נראה לך נכון.
ואפשר ואתה צודק. ויתכן והיו צריכים לנהוג כך.
אך אהוב לבי, על מה יוצא קצפך ואתה לחלוטין מאבד עשתונותיך?

אלמלא הכורח העז שלך לשליטה, לא היית מביא את עצמך לידי רתיחה.
אם לא היה לך את הצורך לנהל ולשלוט האם היית מאדים מחמת הכעס
משום שהדבר אינו נעשה בדיוק על פי רצונך?

כאשר אני אומר שאינך אמור לכעוס, אין בכוונתי לאמר שעליך לשכב בשקט
לאהוב ולקבל בהשלמה את כל אשר קורה סביבך.
אני רק אומר שאין צורך שתרתח מזעם ותתלקח האש בתוכך.

אין זה אומר שאין עליך למחות או לבטא את עצמך. ההפך הוא הנכון!
האמן לי ללא כעס אתה תביע את עצמך הרבה יותר טוב.
ללא כעס תמנע מלחמות, ואילו בכוח הכעס תגרום להן לקרות.

אין זה אומר שאל לך להתנגד לנעשה סביבך. התנגדות וכעס אינם אותו דבר.
למחות ולכעוס - אינן כוונות זהות. הן בתכלית שונות.

אינני צריך ללמד אותך מהי תחושת כעס. אתה יודע זאת היטב.
חווה זאת כל ימי חייך.
אך אחת היא להתנגד ולתקן את איות המלים השגוי של ילדך, למשל,
אך דבר אחר הוא לכעוס עליו כי שגה.
כאשר נגרם לך עוול נורא, מה הרבותא בלהעלות את לחץ הדם שלך?
מה בדיוק נלקח ממך שמאלץ אותך לפרוץ בחמת זעם
או לצרוב את עצמך באש המלהטת רוחות?
אם משהו או מישהו אמנם צורב את נפשך
מה תרוויח מכך שתעלה את חום הנפש לגבהים עצומים?

כעס לעולם אינו נפלא.
לאמר, למחות, להיות אסרטיבי, זאת כבר אופרה שונה.

כעס - לעולם עוין.
אתה יכול להיות צודק במאת האחוזים והצד שכנגד טועה לחלוטין.
המצב אכן חייב להשתנות.
ובכל זאת הכעס אינו ידיד לך, הוא חותר תחתיך.
מכרסם באשיותיך
אם אתה מעוניין בבקרה גדולה יותר על חייך, אל תאמץ אותו אל חייך.
הרחק אותו ממך אלפי פרסה.

אני יודע שאינך מעוניין שישלטו בך.
אולם כאשר אתה רוצה לשלוט בסיטואציה מסוימת,
פעמים רבות אתה עצמך נלכד בקורי הרשת העצמית שלך מחוללת הזעם,
מטפס בסולם הכעס, ומאבד את השליטה על כל מה שאמור להיות יום אחד שלך.

אינך יכול לעשות את הבחירה עבור אנשים אחרים.
אינך יכול לכפות עליהם לאמר, או לחשוב את אשר היית רוצה שיאמרו או יעשו,
לא משנה עד כמה אתה צודק ועד כמה נכון הדבר בעיניך.
בני האדם אינן מריונטות הרוקדות על פי אותות הציווי שלך.

אתה יכול אמנם להאשים מישהו או רבים כי הם מנסים להשתלט על חייך.
ונניח שהם אכן מצליחים, שולטים בך, וזה עולב ופוגע בך.
כאשר אתה מנסה לשחרר עצמך מאחיזתם מה אתה עושה אם לא
לנסות ולהשתלט עליהם בחזרה?
הרי אתה עושה בדיוק את אותו דבר שהמאיס אותם עליך!
אינך רוצה שמישהו יכתיב לך את חייך.
אינך מעוניין שהבוס שלך יאמר לך מה לעשות.
ובכן כך גם אתה.
אל לך לאמר לאחרים מה עליהם לעשות וכיצד לחשוב.
לא משנה עד מה נעכרה רוחך, ועד מה לא צודקת
התנהגותו והתנהלותו של האחר כלפיך.
עדין עליך להתעלות על עצמך.
אחרת תמצא את עצמך מושך אליך את אש המלחמה.
מעורר מדנים ותגרה.

כאשר ילדים עושים זאת, אתה מודע לך.
היה מודע גם כאשר אתה עושה זאת לאחרים.

ישנם מיליוני דברים העלולים להעלות את חמתנו.
וכאלה שהיינו רוצים שיעשו אחרת.
ועם זאת עלינו לרסן את אותו קטע בתוכנו שגורם לנו
לכעוס ולאבד שליטה.

אתה יכול לכעוס על המחשב. לזעוף ולרתוח על חברך, אשתך,
אמך, הילד.
אך במקום לצעוק אפשר לדבר רכות.
היה נדיב. נסה להגיב כפי שהיית רוצה שיגיבו אליך
כבד את חברך.
היה אתה הראשון להתייחס אליו בכבוד.

תורגם מאנגלית על ידי נעמי באב"ד
Translated from English
By Naomi Babad